איך יכול להיות שבתוך עולם כזה שיש בו הכול מהכול, אוכל, מין, בילויים, כסף, מדע, טיסות, תרבות, אדם ירגיש: "לא. זה לא מספיק לי. אני רוצה יותר. הרבה הרבה יותר. אני רוצה הנאה עם משמעות, ואני רוצה לדעת למה. אני רוצה לדעת הכול על החיים ועד שאני לא מקבל תשובה אני לא נרגע". איך זה ייתכן?

זאת הייתה השאלה של אברהם אבינו, כשעמד בלב המדבר והביט אל מרבדי הכוכבים בשמיים, אי-שם בממלכת בבל. לא בבל של היום, הציוויליזציה המבולבלת, אבל במובנים רבים דומה לה מאוד.

והתשובה שהוא קיבל הייתה: אל תדאג, ברור שכמו שהדברים נראים כעת, אף אחד לא ירצה לדעת על משהו שהוא לא בנוי לרצות אותו, שאין לו דוגמה אליו בסביבה, שאין בעולם הזה. אבל אני מכין לחברה האנושית מסלול המראה, והם ירצו. הם ירצו להתרומם מהעולם הזה. "יהיה טוב", שמע אברהם את הטבע אומר בליבו, "בגלל שיהיה רע מאוד".

אני מכין להם מצבים כאלה שהם ירצו לברוח כל עוד נפשם בם. הם ירגישו שהעולם הזה רע, ולא שהוא סתם רע, אלא הוא רע בגלל האופי שלהם. הם יבינו שהם נכנסים למשבר אחרי משבר ואין סוף לזה, והם סובלים, והילדים שלהם סובלים, והם יראו שכך יהיה כל העתיד. כל הפרספקטיבה תיפרש לפניהם והם יראו שטוב יותר לא יהיה בה. הכל ילך ויהיה גרוע יותר.

כשהם יבינו שזה מה שמחכה להם, הם יתחילו לחקור מאין ברירה מה אפשר לעשות, ובגלל שהם יבינו שהכול באשמת האגו, הטבע שלהם, יצר הרע, הם ירצו להיפטר ממנו. ואז הם יפנו אליי, אל הטבע שהם דמיינו שהוא דומם חסר מוח. לא יהיה להם למי לפנות חוץ מאשר אליי, כי חוץ ממני יש רק אגו.

ומה אז? אני מכין מצב שנקרא לו "מצרים". אכביד עליהם עוד יותר. אנחית עליהם מכות, עד שהם ירגישו שהם לגמרי לא מסוגלים להישאר בעולם הזה. בהתחלה הם יפנו אליי רק כדי שאסיר מהם את הצרות כדי שיוכלו להמשיך כרגיל. אבל הם יצטרכו להכיר שהמכות מגיעות במכוון, כדי שיחליפו את שיטת הקיום שלהם, מקבלה לנתינה, מפירוד לחיבור, משנאה לאהבה. אחרת לא.

וכשמצד אחד ירגישו מיאוס בתענוג לעצמם, בשמחה לאיד, בסוג המתיקות שצורך הרצון האגואיסטי, ולא יוכלו לסבול יותר להישאר במצב הזה אפילו רגע אחד נוסף, ומצד שני יגלו שכל דבר טוב יכול לבוא רק מתוך חיבור ביניהם, מתוך נתינה הדדית, אז הם ירגישו שהם נמצאים בגלות מהטבע, מכוח ההשפעה והאהבה, ואוציא אותם ממצרים, אתן להם טבע חדש.

זה מה שהטבע הסביר לאברהם. וכשאברהם שמע את זה, הוא הבין שיגיע הדור האחרון שבו אנחנו חיים היום, דור שעובר ממכה למכה, ממשבר למשבר, וכל העולם ירגיש את המצרים הזה שהובטח לו, רק כדי לרשת רצון חדש למילוי חדש.