אז מה אם לאכול קש לא מספיק טוב לנו ואנחנו מכינים מהחיטה לחם ועוגות, ומוסיפים תבלינים לתבשילים? נכון, יש לנו יצר מוגבר, אנחנו אגואיסטים גדולים, אבל לא רק לקולינריה מפותחת היצר הזה הביא אותנו. הוא גם סחט מהאנושות יצירות מוזיקליות גאוניות, לימד אותה לטוס, לשרטט מפות של יבשות ואוקיינוסים, למפות את השמיים, להתקשר עם אנשים בקצה השני של כדור הארץ במגע של אצבע על מסך.

ואכן היצר הזה גם דחף אותנו להרבה דברים רעים. הוא גרם לנו לקחת עבדים, גרר אותנו למלחמות על כלום, דחף אותנו לייצר פצצות ותעשייה של שקרים כדי להרוויח אחד על חשבון השני, ולהרוס את כדור הארץ, בסך הכול זרמנו איתו גם למקומות האלו. הם עדיין לא הרע בהא הידיעה של היצר הרע, לא זה שמסופר עליו בתורה, בזמן שמתחלף מלך במצרים, ובמקום פרעה הטוב עולה פרעה הרע.

פרעה מסמל את היצר הפנימי שתחת שליטתו המונרכית נבראנו, הרצון הגדול לקבל הנאה לעצמנו, האגו. וכמו בהגדה כך היום, זה לא שהיצר עצמו השתנה פתאום, כאילו עד היום הוא היה בסדר וסיפק לנו כל טוב, ואז התחלף ביצר אחר יש מאין שעושה לנו את המוות. זה אותו יצר שטבוע בנו ומלווה אותנו מאז ומעולם. כלום לא התחדש בטבע האנושי, פרעה יש רק אחד. רק שבנקודה מסוימת, החברה הגלובלית מתחילה להרגיש שלא טוב לה איתו. הוא עושה לה רע.

למה? לא יודעים בדיוק מה רע בו, אבל עובדה שרע, לא טוב לנו. קודם כול נכנסה מגפה לעולם, וכאילו החיים השתנו, כולם הולכים עם מסכות על הפנים כמו חמורים שסוגרים להם את הלוע, ועכשיו פתחו את מקומות הבילוי האהובים עלינו, אבל לא מצליחים להרגיש בהם הנאה עילאית, זה כבר לא זה. משהו בתודעה השתנה, בהגדרה. זה נקרא בשפת התורה שפרעה הטוב מתחלף בפרעה הרע, ובשפת הקבלה, תהליך הכרת הרע.

לתהליך הזה דוחף אותנו עכשיו הטבע העליון בעוצמה, לא נותן לנו להמשיך להתקדם עם האגו כרגיל, להרגיש איתו טוב. אז לחוסר ההצלחה שלנו להמשיך איתו בהתפתחות החומרית אנחנו קוראים "משבר" – משבר אנושי, משבר טכנולוגי, משבר חברתי. אבל זה לא משבר. זה רק הטבע שעוזר לנו להבחין, שהשימוש באגו הביא אותנו למבוי סתום, מחניק, הרסני. בנקודה הזאת אנחנו נמצאים עכשיו סמוך לפסח 2021: בתפר בין פרעה הטוב ופרעה הרע.