נוהגים לבקש סליחה לפני תחילתה של שנה חדשה, כדי להדגיש שכל שינוי חדש בחיינו יוכל להתממש לטובה רק בתנאי שעשינו חשבון נפש ובדקנו האם הכיוון שלנו באמת נכון. אין טעם להתחיל שנה חדשה, אם אנחנו מתחילים אותה ברגל שמאל, כמו שאומרים. לשם כך, אנחנו צריכים לדעת מהי המטרה הגדולה שאותה עלינו להשיג בחיינו. מתוך כך נגיע להבנה מה עלינו לעשות, על מה צריך לבקש סליחה ולא סתם נבקש סליחה מהפה ולחוץ.

בסדר הסליחות מפורטת רשימה ארוכה מאוד של חטאים, ועל כולם האדם מתוודה. אבל רגע, את כל זה אני עשיתי? וכך כל אדם ואדם? לפי אורך רשימת העברות נראה כאילו כל רשעי העולם גם יחד בקושי מגיעים לזה. והרי נאמר במפורש "מדבר שקר תרחק". אז על מה מדובר?

כנראה שאני פשוט לא מכיר את עצמי ואת מבנה המערכת הכלל-אנושית, מה מקומי בה וכיצד ההשתתפות המקולקלת שלי בתוכה גורמת לכל החטאים האמורים. רק אחרי שאתפתח רוחנית, אגלה את המערכת ואראה שכך הוא באמת, אגיע למצב המתואר בסליחות.

חכמת הקבלה מלמדת אותנו שהמציאות בנויה כמערכת אחת, רשת אחת גדולה שבתוכה מצויים כל בני האדם. למערכת הזו קוראים "אדם". מלכתחילה, קיבלנו את המערכת הזו במצב שבור, וזאת על מנת שנתקן את הקשרים השבורים בינינו בעצמנו. זו המטרה הגדולה של קיומנו כנבראים, וכשנשיג אותה נתעלה לדרגת הבורא.

עד שנגיע לתיקון, סוג הקשר שמתקיים בין בני אדם הוא אגואיסטי. כל פרט במערכת רוצה לקבל לעצמו מכולם, להשתמש באחרים לטובתו. זהו הטבע שלנו, בין אם אנחנו מודעים לו ובין אם לאו. מפני שכולנו חיים ברשת, כל תזוזה של מישהו משפיעה על כולם. במציאות של תלות הדדית, כשכל אחד נותן לאגו שלו להשתולל ללא שום גבול, אנו מתקרבים לקריסה. בהדרגה, רשת הקשרים בינינו מגלה לנו יותר ויותר מקומות שבורים, קשרים קרועים, ואנחנו צריכים לדאוג לתיקונם.

סליחה נכונה פירושה תיקון היחסים בינינו. אבל לפני שאני ניגש למישהו לבקש סליחה, עליי לעשות חשבון נפש ולהגיע למצב שבו אני עצמי אדע איך לא התייחסתי לסביבה בצורה נכונה וכמה נזק גרמתי בכך לחברה.לכן השלב הראשון בתיקון היחסים נקרא "הכרת הרע". ההכרה בנזקים שהיחס האגואיסטי שלי למציאות גורם לכל המערכת.

לאחר הכרת הרע מגיע עניין הסליחה,קודם כל בין אדם לחברו. סליחה היא תוצאה מכך שהאדם מרגיש שהוא לא שימש דוגמה מספיק טובה לסובבים אותו, לגבי קיום קשר נכון בין בני אדם. לפני שאנו פונים אל המערכת עצמה, אל הכוח העליון שמנהל אותה, עלינו לפנות זה לזה וכביכול לבקש סליחה.אמירת מילים מסוימות מהפה ולחוץ איננה העניין, אנחנו צריכים לבדוק במה יכולנו לתמוך ולעזור זה לזה לתקן את הקשרים בינינו, אבל לא עשינו זאת.

לאחר הסליחות מגיע ראש השנה. ההחלטה על קביעת יחסים חדשים בינינו היא שנחשבת לראש השנה מבחינה רוחנית. מעתה והלאה, אני רוצה לקבוע יחס חדש וטוב לכל בני העולם, ודרכם גם לכוח העליון שמנהל את המערכת. מהותו של התיקון שעלינו לבצע במערכת היא שינוי הטבע שלנו, מרע לטוב. מיחס אגואיסטי למציאות ליחס יפה וטוב, עד "ואהבת לרעך כמוך" ממש. תיקון כזה נחשב ל"חזרה בתשובה", גילינו את הרע שהיה מוטבע בנו מלכתחילה, ועשינו "תשובה". העלינואת עצמי לדרגת הכוח העליון, כוח האהבה והנתינה הטהורה.

מערכת מתוקנת היא כשכולם מרגישים "כאיש אחד בלב אחד". כאגודה אחת, בהדדיות מושלמת. אף אחד לא מרגיש את עצמו, אלא את המערכת כולה. כל אחד רוצה להשפיע כל טוב לכולם. אם נתחיל למדוד את עצמנו כלפי המצב הזה, אז הסליחה שלנו תתחיל להיות בכיוון הנכון. סליחות אמתיות אינן מתרחשות רק פעם בשנה למשך כמה ימים. המנהג הזה רק בא לכוון אותנו לחיפוש פנימי, לגילוי הרע שבנו. וכשנגלה שהלב שלנו באמת שבור, יכול להיות שנבקש סליחה יום יום.

המאמר מבוסס על ראיון עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן, שיחה 770 כחלק מסדרת התוכניות "חיים חדשים".

‍