בברזיל יורד גשם כמעט כל יום. סבתא שלי נהגה להכין את הבוליניו דה צ'ובה, "סופגניות  הגשם", ולשלוח אותי, ילדה קטנה עם סלסלה גדולה גדושה בסופגניות קטנות, שאמסור לחברות, לבני משפחה, למכרים - כדי להגיד להם תודה, לדרוש בשלומם, או פשוט לחמם את ליבם. היא הייתה מפזרת סוכר על הסופגניות, ואומרת לי: "ילדה, הדמעות של אלוהים מלוחות, אז אנחנו נמתיק אותן בסוכר".

בשנת 2005 עליתי לבדי לארץ. בחורה צעירה בלי שפה, בלי מכרים, בלי בית. רק אני ושתי המזוודות שלי. ערב חנוכה גשום אחד, בחורף הקשוח של ירושלים, נכנסתי לבניין המגורים שלי אחרי העבודה, ואחת השכנות עמדה בחדר המדרגות וצעקה לי מהקומה העליונה: "אוי, את לא יודעת מה קרה, את לא יודעת מה קרה! אל תשאלי!". בקושי דיברתי עברית. לא הבנתי מה היא אמרה ולמה היא צעקה כך. חשבתי שהיא בטח טיפוס רגשני.

כשהגעתי לקומה שלי הבנתי הכול. הדירה שלי הייתה פרוצה, הדלת שבורה. נחרדתי. הלב שלי הלם בחוזקה. נכנסתי פנימה בחשש, ונגלה בפניי מחזה נורא. הכול היה שחור. כל הבגדים שהיו לי, כל הדברים המיוחדים שהבאתי עימי והחפצים שהצלחתי איכשהו לצבור, נשרפו כליל. ברגע אחד נותרתי ללא קורת גג.

עמדתי שם מביטה סביב, לא מאמינה, לא מבינה למה זה מגיע לי. לא היה לי אפילו חבר אחד להתקשר אליו, מישהו שיבוא לעזור לי. מחוסר אונים עמדתי ובכיתי כמו ילדה קטנה שרק צריכה חיבוק, וחשבתי לעצמי שזהו, נגמר החלום הישראלי. אין לי מה לעשות כאן יותר. אני חוזרת לברזיל.

באורח פלא כמעט, עוד לפני שהצלחתי לחשוב מאיפה אני מתחילה לאסוף את עצמי, התחילו להגיע אנשים מהשכונה. הם שמעו על השריפה ובזה אחר זה עטפו אותי בהרבה חום וביטחון. "יהיה בסדר, אל תדאגי", הם אמרו, כמו שישראלים יודעים לומר גם במצבים הכי קשים. תוך רגעים הם הביאו לי שמיכות ובגדים, אוכל וכלים, ארגנו לי מקום בטוח לישון בו, ואפילו דאגו לכל הדברים הקטנים שאישה צריכה.

אני רק עמדתי שם, מסתכלת על הנס הזה שמתרחש לנגד עיניי. ידעתי שדבר כזה לעולם לא היה קורה לי בברזיל. שם לעולם לא הייתי מרגישה מוגנת כפי שהרגשתי בישראל כשנותרתי חסרת כול. בלילה הזה שביתי נשרף, הלב שלי ידע: מצאתי את הבית שלי.

באותו ערב קיבלתי שיעור בנתינה, והערכים שסבתא הטמיעה בי בילדותי צפו ועלו לפני השטח. מאז בכל חנוכה אני מכינה את "סופגניות הגשם" האלו, ושולחת את בנותיי לתת אותן לאנשים שאני פשוט רוצה לחמם להם את הלב.

המתכון של ג'יאני לסופגניות גשם:

2 כוסות קמח

1 ביצה

1 כוס חלב (או מים)

1 כפית אבקת אפייה

2 כפות סוכר

קורט מלח

אפשר להוסיף כף של עמילן תירס

מערבבים את כל החומרים יחד, הבצק צריך להיות הומוגני ורך.

מטגנים בשמן עמוק וחם, ודואגים לשלוט על טמפרטורת האש לבישול מושלם גם בתוך הכדורים.

לבסוף מנפים אבקת סוכר על הכדורים.

בתיאבון!

‍