על-פי המסורת, התאכסנו עולי הרגל בבתיהן של משפחות בירושלים ובסביבתה חינם; וזאת על-פי התפיסה שירושלים שייכת לעם היהודי כולו, ולא לתושביה בלבד, ומתוך מטרה לשמור על אווירה טובה בין האורחים, עולי הרגל, ובין המארחים, אנשי ירושלים. למרות מספרם הרב של עולי הרגל – נראה שנמצא לכולם מקום בעיר או באחד הכפרים בסביבה. וכך מסופר במקורות כתובים מתקופת בית שני: "מעולם לא אמר אדם לחברו: לא מצאתי מיטה שאישן עליה בירושלים. מעולם לא אמר אדם לחברו: צר לי המקום שאלין בירושלים" (מסכת אבות דרבי נתן, נוסחה א פרק לה).

תיאור העלייה לרגל בתקופת הבית השני בספר שכתב פילון האלכסנדרוני – פילוסוף יהודי חשוב שחי באלכסנדריה שבמצרים במאה ה- 1 לספירה:

"…אלפי אנשים מאלפי ערים, אלה דרך היבשה ואלה דרך הים, ממזרח וממערב, מצפון ומדרום, מגיעים בכל חג אל בית המקדש כאל מקלט משותף, אל נמל מוגן מפני סערות החיים… והם מבקשים למצוא בו את השקט, להיפטר מן הדאגות אשר מעיקות עליהן משחר ילדותם, לנוח מעט ולבלות את זמנם בחדווה ובגיל. בלב מלא תקוות טובות הם עושים את החופשה החיונית הזאת בקדושה ובמתן כבוד לאל: הם גם קושרים קשרי ידידות עם אנשים שלא הכירום עד כה, ובמיזוג הלבבות על זבח ונסך הם מוצאים את ההוכחה הניצחת לאחדות הדעות." (פילון האלכסדרוני, על החוקים לפרטיהם. על-פי תרגום מיוונית של ס' דניאל-נטף, חלק א', סעיפים 69 – 70.)

“ישראל עשה אותם הקב”ה, לב של כל העולם. וכך הם ישראל בין שאר האומות, כמו לב בין האיברים. וכמו שאיברי הגוף לא יכלו להתקיים בעולם אפילו רגע אחד בלי הלב, כך כל העמים אינם יכולים להתקיים בעולם בלא ישראל. וגם ירושלים היא כך בין שאר הארצות, כמו לב בין האיברים. וע”כ היא באמצעו של כל העולם, כמו לב שהוא באמצע האיברים”. (ספר “זוהר לעם”, פרשת פינחס, סעיף 152).

“אמר רבי יהושע בן לוי, ‘ירושלים הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו’, עיר שהיא עושה כל ישראל לחברים”. (תלמוד ירושלמי, מסכת חגיגה, דף כ”א, א’).

“אמר דוד המלך (תהילים) ‘ירושלים הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו’, פירוש לפי התחברות בני ישראל והתעוררותם באהבה ויראה נבנה ירושלים”. (“עבודת ישראל”, פרשת דברים).

“צריך כל אדם להתעורר בקרבו ולעמוד נגד יצרו ולהתחזק בעבותות אהבה ויראה עד שיקושר בירושלים עיר הקודש”. (“עבודת ישראל”, פרשת דברים).

“שם בירושלים היתה היראה בשלימות… אכן מפני שנתרחקנו מעל אדמתנו אין אנו יכולים לעלות ולראות תמיד פני ה’… היצר הרע מסתיר מפנינו אור ה’ ויראתו. לכן צריך כל אדם להתעורר בקרבו ולעמוד נגד יצרו ולהתחזק בעבותות אהבה ויראה עד שיקושר בירושלים עיר הקודש. ולכן הטעם שאנחנו מתפללין למזרח ומכוונים לירושלים כנודע… וכאשר נזכה כלנו להתעורר באהבה וחוטי חסד לעבותות היראה כראוי בשלימות אז נזכה לבנין עיר קדשנו ותפארתנו”. (“עבודת ישראל”, פרשת דברים).

"על ידי בית המקדש וירושלים נעשו כל ישראל כאיש אחד, לפי שהיה להם מזבח אחד ולא היו רשאים לבנות כל אחד ואחד במה לעצמו, עד שעל ידי בית המקדש היו ישראל עם אחד. וכאשר היה חלוק ביניהם, נחרב המקום שנעשה לאחדות ישראל, ולפיכך על ידי שנאת חינם נחרבה העיר והמקדש. "המהר"ל מפראג" ,חידושי אגדות ," מסכת גיטין נ"ה, ב'.

"לא יבנה ירושלים, עד שיהיה שלום בין ישראל". ("ספר המידות ,"ערך אמונה) "לפי התחברות בני ישראל והתעוררותם באהבה ויראה נבנה ירושלים. ("האדמו"ר מקוז'ניץ, ספר "עבודת ישראל")

‍

"בשיר מעוז צור ישועתי" ,יוונים נקבצו עליי... ופרצו חומת מגדליי, וטמאו כל השמנים ."ח-ו-מ-ת הוא אותיות חותם, ותחום. מגדלי הוא המגדל מלא כל טוב (עיין במדרש רבא פ"ח). ועניין החומה הוא שמירה שלא יכנסו זרים לתוך העיר ולשלול טובה. כמו כן כאן, כדי שלא יכנסו מחשבות זרות ורצוניות בלתי קרואים, מוכרחים גם כן לעשות חומה שעימה נשמרים מהחיצונים. וחומה זו נקרא אמונה, שרק על ידי אמונה יש יכולת להאדם שיהיה ניצל מכל הנ"ל. וזה נקרא "תחום ,"שעד כאן יש יכולת להחיצונים לגשת, ובזמן שרואים שהאדם לא יוצא מתוך החומה, אזי הולכים ושבים למקומם. (הרב"ש, אגרת מ"ג)

"ירו-שלם. ירא היינו חיסרון, שהוא הסיבה לפחד. וירא שלם זה שאין לו שום יראה. ימין, נקרא שלם. שמאל, נקרא פחד, כ"פחד יצחק ."עשיית קו אמצעי הוא שניהם ביחד, היינו כשמתאחדים, אז נעשה צירוף אחד ירו-שלם . "עיניים להם ולא יראו "זה ימין, שלם, לכל מקום שאתה פונה צריך להיות לימין, היינו חסד". (הרב"ש, מאמר 87 , "בחינת ירושלים")

"ידוע, שמלכות נקראת "ירושלים ."לכן כשאנו אומרים "חורבן ירושלים ,"הפירוש יהיה על בית המקדש, שנחרבה. היינו, שזה נקרא "שכינתא בעפרא "או "שכינתא בגלותא ."כלומר, זה שהאדם צריך לקבל על עצמו עול מלכות שמיים, ולהאמין שהקב"ה הוא מנהיג את העולם בהשגחה של בחינת טוב ומיטיב. היות שזה נסתר מהאדם." (הרב"ש, מאמר 39" ,מהו "כל המתאבל על ירושלים, זוכה ורואה בשמחתה "בעבודה")

"אמר דוד המלך "ירושלים כעיר שחוברה לה יחדיו ."פירוש, לפי התחברות בני ישראל והתעוררותם באהבה ויראה נבנה ירושלים". ("האדמו"ר מקוז'ניץ, ספר "עבודת ישראל")

"לא חרבה ירושלים, אלא מפני שנאת חינם שהייתה, באותה הדור ,"כי אז נגועה האומה ומתה, ואיבריה נתפזרו לכל רוח. לכן, תנאי מחויב לכל אומה, שתהיה מלוכדת יפה מפנימיותה, שכל היחידים שבה יהיו מהודקים זה בזה מתוך אהבה אינסטינקטיבית. ולא לבד, שכל יחיד ירגיש את אושרו באושר האומה והתנוונותו בהתנוונות האומה, אלא שיהיה גם מוכן למסור כל ישותו לטובת האומה בעת הצורך. ולולא כן, הזכות קיום שלהם, בתור אומה בעולם, אבודה היא למפרע" ("בעל הסולם ,"עיתון "האומה")

“הר המוריה שמשם הוריה (הוראה) יוצאת לעולם… שמשם יראה יוצאת לעולם… שמשם אורה יוצאת לעולם”. (תלמוד בבלי, ברכות).

“השבעתי אתכם בנות ירושלם בצבאות או באילות השדה אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ”. (שיר השירים ב’, ז’).

“עתידה ירושלים להיות כארץ ישראל וארץ ישראל ככל העולם כולו”. (ילקוט שמעוני ישעיהו, פרק ס’, רמז תק”ג).

ירושלים אורו של עולם שנאמר ‘והלכו גוים לאורך’, ומי הוא אורה של ירושלים? הקב”ה, שכתוב ‘והיה לך ה’ לאור עולם'”. (בראשית רבה נ”ט, ח’).

“נודע כי ירושלים לא נתחלקה לשבטים אלא כל השבטים שווים בה”. (כתבי האר”י, ספר “עץ הדעת טוב”, פרשת שופטים).

“מקדש שני שהיו עוסקים בתורה ובמצוות ובגמילות חסדים. מפני מה חרב? מפני שהיתה בו שנאת חינם”. (תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף ט’, ב’).

“כל עת שהיו ישראל עושה משפט וצדקה, אזי לא נחרב ירושלים גם בעבור שאר עבירות”. (“ערבי נחל”, פרשת נצבים).

“עתידה ירושלים לעשות פנס לאומות העולם והם מהלכים לאורה. שנאמר ‘והלכו גויים לאורך'”. (ילקוט שמעוני ישעיהו, פרק ס’, רמז תצ”ט).

“עתידה ירושלים שיתקבצו בתוכה כל הגויים וכל הממלכות”. (אבות דרבי נתן, פרק ל”ה).

“היהדות צריכה לתת דבר חדש לגויים, ולזה הם מחכים משיבת ישראל לארץ, ואין זה בחכמות אחרות, כי בהם לא חידשנו מעולם ובהן אנו תמיד תלמידיהם. אלא המדובר הוא בחכמת הדת ובצדק ובשלום. שבזה רוב הגויים תלמידנו הם. וחכמה זו מיוחסת רק לנו. כל הציונות סופו להתבטל, אם חלילה יתבטל שיבה זו. אם יקבלו הדת (“דת האהבה”) אז יתכן לבנות בית המקדש ולהחזיר כל הפאר העתיק, שזה ודאי היה מוכיח צדקת ישראל לכל הגויים על חזרתם לאדמתם. ואפילו על הערבים. מה שאין כן, שיבה חילונית כיום, אינו עושה שום רושם על הגויים, ויש לחוש אם לא ימכרו עצמאות ישראל בשביל צרכיהם. ואין צריך להגיד על החזרת ירושלים”. (הרב יהודה אשלג – “בעל הסולם”, “כתבי הדור האחרון”).

“אם כל העולם היו עובדים בנתינה, אז היה קיום העולם. לבו של אדם צריך להיות בית המקדש, שזהו כמו שכתוב ‘ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם'”. (“כתבי רב”ש”).

“”למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך”, המפורשים פירשו ש”אדברה שלום בך” היינו, על ירושלים. ויש להבין לפי דרכנו ירושלים נקרא לב העולם, ובנפש נקראת ‘ירושלים’ לב האדם, היינו הרצון של האדם, נקראת ירושלים, ושם יש מחלוקת. היינו, הרצונות של האומות העולם שהאדם כלול מהם, ויש שם רצונות של ישראלים, וכל אחד רוצה לשלוט על חברו. נמצא שבתוך הלב, הנקרא ירושלים, רצונות מתקוטטות ומתנגדות זה לזה, ואז אין שליטה לאף אחד. וממילא אין אף אחד שיכול לקנות את שלימותו”. (הרב”ש, אגרת י”ח).

“משיח יושב בשער ירושלים ומחכה שיהיו בני האדם ראויים לגאולה. הוא אסור באזיקים ואנשים שלמים הוא צריך, שיתירוהו מכבליו. די לו מחסידים, די לו ברוחב, עכשיו הוא דורש בעומק באנשי אמת”. (אמרות הרבי מקוצק, “אין שלם מלב שבור”, עמ’ 115).

“עתידה ירושלים שיתקבצו בתוכה כל הגויים וכל הממלכות”. (אבות דרבי נתן, פרק ל”ה).

“ובדור כזה, כל בעלי החורבן שבאומות העולם מרימים ראש, ורוצים להשמיד ולהרוג את בני ישראל, כמו שכתוב בתלמוד בבלי (מסכת יבמות, ס”ג): “אין פורענות באה לעולם, אלא בשביל ישראל”. וכמו שכתוב בספר הזוהר, שאלו שלא רוצים ללמוד את ספר הזוהר, הם גורמים, עניות וחרב ושוד והריגות והשמדות בעולם כולו.

לכן מעתה מוטל עלינו לתקן את המעוות החמור הזה. וכל אחד מאיתנו יקבל על עצמו להגביר את מעלת את פנימיות התורה על מעלת חיצוניות התורה. ואז פנימיות העולם, שהם ישראל, יתגברו בכל שבחם ומעלתם על חיצוניות העולם, שהם האומות. ואז כל אומות העולם יכירו ויודו במעלת ישראל עליהם (הרב יהודה אשלג – “בעל הסולם”, “הקדמה לתלמוד עשר הספירות”, ע”א).‍

לשיחה עם הרב לייטמן בתכנית חיים חדשים – “ירושלים בירת האהבה”