‍

באופן אינסטינקטיבי כולנו שואפים לכך שיהיה לנו כמה שיותר נוח וטוב, והשאלה העיקרית שעימה אנו מתמודדים היא איך להפחית את הסבל ולמקסם את הנאות החיים. אבל יש אנשים שמעבר לכך רוצים לגלות תשובות לשאלות קיומיות כמו: מהי הסיבה לכך שנולדו עם כאלה תכונות, מה עליהם לעשות איתן, ולשם מה בכלל הם קיימים בעולם הזה.

חיות אף פעם לא טועות, הטבע מפעיל אותן בצורה מושלמת. בני אדם טועים בלי סוף. במאה ה-21 הגענו למצב אבסורדי שבו קיומנו המשותף על פני הכדור הזה יכול להתקרב לקיצו בלחיצת כפתור אומללה. גם ברמה הפרטית, אנו חיים כסוג של עבדים מודרניים. כל כך הרבה שעות ביום עובדים, עומדים בפקקים, כל הזמן טרודים ולחוצים. מה הפלא שעוד ועוד אנשים זקוקים לתרופות הרגעה, או נוגדי-דיכאון שונים?

בשונה מהחברה האנושית שהכול בה נראה מבולגן, ככל שאנו חוקרים את הטבע אנו מגלים בו חכמה נפלאה. כל יצור וכל חלק בבריאה, הגוף שלנו לדוגמה, בנוי ממערכות חכמות מאוד. שום דבר לא קיים סתם, הכול מתפתח באופן מיטבי על פי תכנית נעלמה. ומה, איתנו כבני אדם לא הצליח הטבע במשימה? אנחנו באג בתוכנת ההפעלה?

התשובה היא לא, על פי חכמת הקבלה, אלא שכרגע חסרה לנו ראיית התמונה הרחבה. כל הבעיות שמהן אנו סובלים, כל הצרות והייסורים, הכול מתוכנן. הכול נועד לדחוף אותנו לשאול: מה נהיה?

איך קרה שמבחינה חומרית יש בזמנינו שפע כפי שלא היה מעולם, אבל מבפנים רבים מרגישים ריקים, לא שמחים, מודאגים? כיצד ההתפתחות המדעית והטכנולוגית, לפחות מזמן המצאת פצצת האטום ואילך, הפכה לסוג של חרב פיפיות בידינו? למה אנשים מסובבים כל דבר לרעה? כדי לקבל תשובות מלאות המין האנושי מוכרח כיום להתבגר, לפצח את צופן הבריאה.

הרמזים טמונים סביבנו ובתוכנו. למה הכוונה? תראו אותנו, עד כה פיתחנו אמצעי קשר, רשת אינטרנטית, מחשבים, טלפונים חכמים. הכול מחובר בכפר הגלובלי, חוץ מהלבבות שלנו. קשר פנימי בינינו עוד לא בנינו. כך נוצרה בזמנינו התנגשות בין טבע העולם המקושר לבין טבע האדם שמחובר לעצמו בעיקר. אגו גדול, לא רואה אף אחד מטר, לא מרגיש בעיה בלנצל הכול לתועלתו הפרטית בלבד.

במילים אחרות, הטבע כמו הפעיל כלפינו תוכנה חדשה של קשר אינטגרלי, אבל אנחנו עוד תקועים בתוכנה הישנה. אגואיסטית, אינדיבידואליסטית. כל אחד מרגיש לבד. משדרג שוב ושוב את הטלפון, אבל רגשית רק נעשה יותר נפרד.

איך משדרגים את המודעות שלנו כך שתתאים לתוכנת ההפעלה החדשה? כדי להצליח בכך אנו זקוקים למדריך שדרוג, שנכתב באותו בית תוכנה עליונה. זוהי חכמת הקבלה, שאמנם כתובה כבר אלפי שנים אבל נועדה להתגלות רק בדורנו זה. זאת מהסיבה הפשוטה שקודם עוד לא התגלה הצורך בשדרוג טבע האדם.

אחרי ביצוע השדרוג, מחכים לנו חיים חדשים לגמרי. כנסו לתמונה: כל אחד מאיתנו מחובר לאנושות כולה בקשר של "ואהבת לרעך כמוך". כל אחד מבין את האחר ומרגיש באיזו צורה הוא יכול להתקשר אליו, כך שזה יהיה לטובת המערכת הכללית. אין נקודת התחלה במערכת האינטגרלית הזו ואין בה סוף, כל פרט קשור לכולם ומרגיש את כולם כמו את עצמו. אנחנו כמו תאים בגוף אחד, כולם יודעים מה קורה בכל הגוף, כל תא ותא עושה את תפקידו המיוחד לטובת כלל המערכת. אינטגרציה. הרמוניה. שלמות.

ואהבת לרעך כמוך, במובנה העמוק של ההגדרה, פירושו שהעולם הרגשי שלנו מתרחב לאנושות כולה. אנו מרגישים את קיומנו במערכת השלמה, חשים מה קורה בה, ומתחילים לגלות בתוך תוכה כוח עליון. כוח אחד, שממלא את כל הבריאה ומנהל את תוכנת ההפעלה שלה. בורא. כך קראו לו חכמי הקבלה. הגילוי הזה ממלא אותנו בהנאות א-לוהיות, משהו לא מהעולם הזה, ואנו מבינים שלשמן נוצרנו מלכתחילה.

‍

מן המקורות

"כל התכלית הנרצה לבורא מכל הבריאה אשר ברא, היא להנות לנבראיו, בכדי שיכירו אמיתיותו וגדולתו, ויקבלו ממנו כל הטוב והנועם שהכין בעדם".

בעל הסולם - הרב יהודה אשלג, "הקדמה לספר הזוהר", לט

"בביאת האדם אל אהבת זולתו, אז הוא נמצא ישר בבחינת הדבקות, שהיא השוואת הצורה ליוצרה, אשר עמה יחד, עובר האדם מתוך עולמו הצר, המלא מכאובים ואבני נגף, אל עולם נצחי רחב של השפעה לבורא והשפעה לבריות".

בעל הסולם, "מהות הדת ומטרתה"

"חכמת הקבלה היא לא פחות ולא יותר, אלא סדר של שורשים, המשתלשלים על דרך קודם ונמשך, בחוקים קבועים ומוחלטים, המתחברים וקולעים למטרה אחת מאוד נעלה, הנקובה בשם: גילוי אלוקותו ית' לנבראיו בעולם הזה".

בעל הסולם, "מהותה של חכמת הקבלה"

המאמר מבוסס על ריאיון עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן, שיחה 898-899 כחלק מסדרת התוכניות "חיים חדשים" המשודרות בערוץ 96 ב-HOT ובאתר "קבלה לעם"

‍