המילה "תורה" מעוררת בנו תחושות מנוגדות – החל מכבוד והערכה לספר עתיק ובו קדושה נעלה, דרך מנהגים מבית אבא ועד לסלידה מוחלטת. אולם עוד קודם שדבקו בתורה הדפוסים השונים, העניקה לה חכמת הקבלה משמעות עמוקה, מקיפה וחד-משמעית.
התורה היא התוכנית הכוללת של המציאות כולה – מתחילת הבריאה ועד סופה. המטריקס שכולנו חיים בו, הממשי והבדיוני. התוכנה שמכוונת, מנווטת ומנהלת אותנו בכל תנודה, נשימה ומחשבה. הרשת העצומה של כוחות הטבע שפועלים יחד ומניעים אותנו בעל כורחנו להתפתחות רוחנית שלמה.
ייחודיותה של התורה שהיא מובילה את האדם שבוחר להכיר את דרכי פעולתה ולהתמזג בה, לשנות את גורלו ולהשפיע על התפתחותו המלאה.
כלומר לגשת היישר אל מקור ההתפתחות שלנו, אל לוח הבקרה שמפעיל את חיינו, ולפרמט את התכונות שלנו שתפעלנה בהתאם למערכת "התורה".
בתוך רשת החוקים המוחלטים, שאינם מתחשבים בדעתנו, יש לאדם רגע ממשי של בחירה חופשית המכוון אותו לנקודת ההתפתחות העיקרית והבלעדית שלו.
מהרגע שעשה בחירה נכונה, נפתחת לפניו שכבה נכבדת מן המרחב הנשגב של מערכת "התורה" האינסופית, והוא זוכה לחוות עולם גדול ומופלא, זהו רגע "קבלת התורה".
אז מתגלה שמחה, שמחת תורה, המועד המושלם בשנה להתחיל ליישם את הכלל הגדול בתורה, את הקוד שמפעיל את המערכת כולה: "ואהבת לרעך כמוך". כשנפעל כך בלב שלם, נהיה חלק מועיל במטריקס האינסופי – "התורה".