חכמת הקבלה, חכמת הנסתר, עוסקת בהרחבה בעשרת הדברות ומלמדת מהי משמעותן הנסתרת. מעבר לפרשנות הפשוטה והארצית שהאנושות נתנה לעשרת הדברות, שגם היא הייתה נחוצה כדי שלא נישאר ברברים לגמרי, הקבלה מלמדת שיש בעשרת הדברות עומק אינסופי. העומק הזה מתגלה רק לאדם שנכנס באופן אישי לשלב ההכרתי של התפתחותנו כנבראים. גדולי האומה זכו לכך לאורך הדורות, וזה מה שהפך אותם לגדולים.

איך נכנסים לעומק הפנימי הזה של עשרת הדברות? חכמת הקבלה מלמדת כי לוחות הברית הן יסוד לקשר שבין הנברא לבורא. כדי להבין זאת, יש לדעת תחילה מיהו הבורא, מיהו הנברא ומהי מהותו של תהליך הבריאה. בהתחלה של ההתחלה, לפני שנוצר היקום שלנו וכל מה שיש בו, היה רק "אור עליון". האר"י הקדוש מתאר זאת כך: "דע, כי טרם שנאצלו הנאצלים ונבראו הנבראים, היה אור עליון פשוט ממלא כל המציאות" (עץ חיים, שער א, פרק ב). מהו האור? כוח של אהבה, נתינה, השפעה טובה.

ואז, כוח הנתינה הזה שנקרא "בורא" יצר את ה"נברא" ככוח הפוך לו, ככוח קבלה. כלומר, מהותו של הנברא היא לרצות לקבל את מה שהבורא רוצה לתת. כך יש בשחר הבריאה שני כוחות: עליון ותחתון, בורא ונברא, רצון לתת ורצון לקבל. מכאן, האור ממשיך לפתח את הרצון לקבל הלאה, בעשר דרגות. מהי אותה התפתחות?

עלינו לגלות מהן אותן עשר דרגות שבהן האור פיתח אותנו מלכתחילה, ולחזור על פעולותיו בעצמנו. על ידי כך נהפוך בהדרגה להיות כמוהו, אוהבים, נותנים, משפיעים טוב. כדי להבין זאת ניקח דוגמה פשוטה מהחיים, הורים וילדים. ההורים שלנו התחתנו, הולידו וגידלו אותנו, פיתחו אותנו. וכשאנחנו גדלים, אנחנו מתפתחים על ידי חזרה על אותן פעולות שהם עשו עבורנו. בזכות זה אנחנו גדלים.

ההבנה מהן עשרת הדברות מתגלה לאדם במהלך התפתחותו הרוחנית. הוא לומד את צורת ההתפתחות שבפניו, את תנאי ההתפתחות ושלביה, כיצד יוכל לקבל כוחות לברר את תכונותיו ביחס לתכונות האור, ולשדרג אותן יותר ויותר. כל המערכת הזו, כל תוכנת ההתפתחות שעל ידה האדם צריך להשתנות עד לרכישה מושלמת של צורת הבורא נקראת "תורה". בצורה עניינית, מתומצתת, התורה מוגשת בלוחות הברית שעליהן כתובות עשרת הדברות.

האנשים שעברו את ההתפתחות הזו בעצמם נקראים מקובלים. הם מספרים כי עשרת הדברות הם עשרה תנאים שעלינו לקיים בהדרגה כדי להתקין על "הרצון לקבל" שלנו את צורת האהבה והנתינה, צורתו המושלמת של הבורא. עשרת הדברות הן כנגד "עשר הספירות". ספירה, מלשון ספיר, מאיר - כל ספירה מייצגת צורה מיוחדת ש"לובש" הרצון לקבל שלנו כאשר הוא הופך לרצון להשפיע, ובכך נעשה מאיר כמו האור.

בחכמת הקבלה עשרת הדברות מוסברות גם כ-125 מדרגות עלייה בחמשת העולמות העליונים, שנקראים עשיה, יצירה, בריאה, אצילות ואדם קדמון. בכל אחת מהמדרגות מתגלה בנו "רצון לקבל" גדול יותר, ועלינו להתקין עליו צורה של אהבה ונתינה גדולה יותר. בסוף סולם המדרגות הרוחני אנו מגיעים בחזרה לאינסוף, ומצויים בדבקות, בהשתוות צורה מלאה עם האור העליון. נעשינו כמו הבורא, כולנו באהבה, כולנו בהשפעה טובה זה לזה.

כיום, החיים מוכיחים שלא מספיק להתייחס לעשרת הדברות ככללי מוסר בסיסיים ולא יותר. השחיתות פושה בכול, ואמירה כמו "לא תגנוב" נשמעת לא רלבנטית. הרצון לקבל האנושי כל הזמן מתגבר, ועד שלא נתחיל בטיפול שורש ונתקין על הרצון לקבל כוונה של נתינה ואהבה, שום פלסטר לא יוכל לעמוד בפרץ.

בשלב הבא בהתפתחותנו ההכרתית כנבראים ייפתחו בפנינו מחדש לוחות הברית. אנחנו נגלה את שטמון בכל אחת מעשרת הדברות. לשם כך, אנחנו לא צריכים להיות חכמים, חזקים או רגישים במיוחד, מה שכן צריך זה להחליט שאנו רוצים ללמוד איך להתקשר זה לזה כדי להביא אור עליון אל חיינו. האור יאיר את דרכנו, יתקן את תכונותינו ויחבר בינינו באהבה. זהו החלק שלו באותה ברית נצחית שמוגדרת בלוחות הברית. אנחנו רק צריכים לפנות לו מקום לפעול בינינו. שנזכה.

מן המקורות

"כל התכלית הנרצה להבורא מכל הבריאה אשר ברא, היא להנות לנבראיו, בכדי שיכירו אמיתיותו וגדולתו, ויקבלו ממנו כל הטוב והנועם שהכין בעדם".

בעל הסולם - הרב יהודה אשלג, "הקדמה לספר הזוהר", לט

"כללות כל הרע אינו אלא אהבה עצמית הנקרא אגואיזם, להיותו הפכי הצורה מהבורא שאין לו רצון לקבל לעצמו ולא כלום אלא רק להשפיע".

בעל הסולם, מאמר "מהות הדת ומטרתה"

"הרצון לקבל המוטבע בכל נברא, והוא שינוי צורה מהבורא, ועל כן נפרדה ממנו הנשמה כאבר הנפרד מגוף... ומכאן ברור מה הבורא רוצה מאיתנו - הוא השוואת הצורה, שאז אנו חוזרים ונדבקים בו... דהיינו שנשנה המידות שלנו שהוא הרצון לקבל, ולקחת המידות של הבורא שהוא רק להשפיע. באופן שכל מעשינו יהיה רק להשפיע לזולתנו ולהועיל להם בכל יכולתנו, ובזה אנחנו באים להמטרה, להידבק בו, שהוא השוואת הצורה".

בעל הסולם, "כתבי הדור האחרון", חלק א

"רצה הרצון העליון שיהיה האדם משלים את עצמו ואת כל הנברא בשבילו, וזה עצמו יהיה זכותו ושכרו... שהרי סוף סוף הוא יהיה המושלם, ויהיה מתענג בטובה לנצח נצחים".

הרמח"ל, "דעת תבונות", יד

"בהיותנו מתקנים את כלי הקבלה שלנו, שיהיה על מנת להשפיע, משווים אנו בזה את הכלים ליוצרם, וראויים אנו לקבל את שפעו עד אין קץ".

בעל הסולם, "תלמוד עשר הספירות", א, הסתכלות פנימית, כב

"ענין מתן תורה, שהיה במעמד הר סיני. אין הפירוש, שאז ניתנה התורה, ועכשיו אינו כן. אלא שנתינת התורה הוא ענין נצחי, שהבורא נותן תמיד. אלא שאנחנו אינם מוכשרים לקבל. ואז, במעמד הר סיני, היינו אנו מקבלי התורה. שזהו כל המעלה שהיה אז - שאנחנו היינו "כאיש אחד בלב אחד". היינו, שהיה אז לכולנו רק מחשבה אחת, שהוא קבלת התורה. אבל מצד הנותן אין שינויים והוא תמיד נותן, כמו שנאמר בשם הבעל שם טוב, שהאדם מחויב כל יום לשמוע את עשרת הדברות על הר סיני".

בעל הסולם, מאמרי "שמעתי"

המאמר מבוסס על ראיון עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן, שיחה 732 כחלק מסדרת התוכניות "חיים חדשים".

‍