גמר תיקון הכללי הוא המצב השלם והנצחי, שאליו צריכה להגיע כל האנושות. חג פורים מסמל את המצב הזה. התהליך מתחלק לשני שלבים: בשלב הראשון, יגיע כל אדם, על ידי לימוד חכמת הקבלה, לגמר תיקון הפרטי שלו. כאשר כל בני האדם יגיעו אל גמר תיקונם הפרטי, יתקיים גמר תיקון הכללי.
מלשון "די". היהודים החיים בממלכת "מדי" מסמלים את הרצונות באדם שאמרו "די" בכל הנוגע להמשך תהליך ההתפתחות הרוחני. די להם להשקיע מאמצים בכדי להגיע לרוחניות והם נכנעים לאגו הטבוע בהם.
השם "מרדכי" בא מהביטוי הארמי "מרי דכיא", שפירושו זך ונקי. מרדכי מייצג את הרצון הזך והנקי ביותר שקיים באדם, הרצון לגילוי הבורא. "יהודי" מלשון "ייחודי", כלומר, את כל המצבים שעובר בדרכו, הוא מייחד לבורא.
חג פורים שחל בחודש אדר, מסמל את ההתחדשות האחרונה בסדר המצבים שעובר האדם בדרכו לרוחניות. המושג "חודש" מסמל התחדשות פנימית, ובחודש אדר האדם הופך ראוי לקבל את כל התענוגים שלשמם נברא. לכן נהוג לומר "משנכנס אדר מרבים בשמחה".
מנהג משלוח המנות איש לרעהו מסמל את תכונת ההשפעה, את פעולת הנתינה לזולת. הוא מבטא את האהבה בין בני האדם, ולכן הוא כולל מזון ומשקה כאות לשלמות המתנה.
עד דלא ידע בין "ארור המן" לבין "ברוך מרדכי", זהו מצב המציין את גמר התיקון של כל הרצונות. בנקודה זו האדם אינו זקוק יותר לבדיקות ובירורים ביחס לאופן השימוש ברצון שלו. האדם שהגיע למצב המתוקן אינו מבחין עוד בין "ארור המן" לבין "ברוך מרדכי".
ספירת המלכות מסמלת את כלל רצונות האדם. על חצי מהרצונות שולט כוח הנתינה, ולכן הם מותרים לשימוש. על החצי השני שולט כוח הקבלה, ולכן אסור לאדם להשתמש בו. המלך, הבורא, מתיר לאסתר המלכה להשתמש בכוח הנתינה בלבד - "עד חצי המלכות".
עמל"ק הם ראשי תיבות של " על מנת לקבל". המן מייצג את הכוונה האגואיסטית, הכוונה על מנת לקבל לעצמו, לכן נאמר שהוא מזרע עמלק.
עץ התלייה - זהו "עץ הדעת" שמסמל את הרצון לקבל. בתחילה חושב "המן" שיוכל לשלוט על כוחות הקבלה, ולתלות את מרדכי על העץ. אולם מאוחר יותר מתגלה ש"מרדכי", הכוונה על מנת להשפיע לזולת, הוא ששולט בעץ, ותולה עליו את "המן".
פורים - מהמילה "פור" שמשמעותה "גורל". האדם שצועד לכיוון הרוחני במטרה לרכוש את תכונת הנתינה, יצליח לשנות את גורלו. אדם שזוכה בכוח הרוחני מתגבר על כוחות הרע שבתוכו, ולכן נחשב הדבר לנס ונקרא "גורל" או "פור".
מנהג הצום מרמז על מצב שבו האדם מחליט להגביל את עצמו, להפסיק להשתמש ברצון לקבל שלו, ויהי מה.
קריאת המגילה מציינת את גילויו של האור הגדול, שמברר את רצונות האדם ומתקנם. האור מגיע ממדרגה גבוהה יותר, ולכן מבהיר לאדם ומגלה לו את מה שלא ראה קודם לכן. כך זוכה האדם באמצעות האור העליון שנקרא "קריאה", לגילוי כוחו הטוב של הבורא שנקרא "מגילה".
היהודים שחיים ב"שושן", מלשון "שושנה בין החוחים" (קוצים), מסמלים את רצונות האדם שמסכימים ללכת "עד הסוף" בדרך ההתפתחות הרוחנית, ולכרות את הקוצים, את הרצונות האגואיסטיים שמפריעים להם בדרך אל ה"שושנה" שמסמלת שלמות רוחנית.
שיכר מסמל את "אור החכמה". בפורים מקובל לשתות ולהשתכר, מפני שחג זה מסמל את גמר התיקון של נשמת האדם. זהו מצב שבו מצוי הנברא בחיבור מושלם עם הכוח העליון, ויכול לקבל את כל התענוג שמגיע ממנו ללא שום הגבלה. תענוג זה נקרא "אור חכמה".
שמחה היא סימן של התפשטות ההנאה ברצונות המתוקנים.