ראשית כדאי לזכור שלא מדובר כאן בטלנובלה. כל דבר שכתוב בתנ"ך, כך מלמדים חכמינו, כתוב בכמה שכבות מקודדות. כל אחד רואה בתנ"ך מה שהוא מסוגל לראות, אבל זה לא אומר שעל זה הכתוב מדבר. שנית, כלל המפתח לקריאה מועילה בתנ"ך הוא "אדם עולם קטן". כלומר, כל הדמויות, כל העלילות, הכול צריך להתגלות בתוכי. אלה כוחות נפש שונים בתוכי שאיני מזהה עדיין, שעוד יתגלו בי אם אתחיל לפתח את פנימיותי.

כל הנשים בתנ"ך מייצגות חלקים שונים מהמלכות הכללית. 'מלכות', בלשונם של חכמי הקבלה, הוא מושג המתאר את הרצון של האדם לקבל הנאה ותענוג. ה'חיסרון' שלו, כלומר מה שחסר לו בחיים. גם המושג נקבה מצביע על נקב, חיסרון, מקום ריק שדורש מילוי, רצון להתמלא.

כבר מילדות טבוע באדם רצון אנוכי, הוא רוצה לקחת מכולם לעצמו. הרצון הזה שמתפתח בנו עם השנים נקרא הנקבה שבאדם או החיסרון שבו, ומלכתחילה הוא מאוד אגואיסטי, מכוער. אגב, זו הסיבה לכך שבטבע על פי רוב הזכרים יפים יותר מהנקבות, ובחברה האנושית נשים משקיעות המון כדי להיראות טוב. הטיפוח והאיפור החיצוני מוסיף לאישה את מה שהטבע בכוונה החסיר ממנה. למה עשה כך הטבע? כי האישה מסמלת את הרצון לקבל שהזכרנו, את החיסרון, ומלכתחילה הוא אגואיסטי, לא יפה.

ומהי אישה יפה? כדי לייפות את הנקבה הזו שבנו, את הרצון האגואיסטי שלנו, יש צורך בסדרת תיקונים מיוחדת. במגילה היא נקראת שישה חודשים בשמן המור ושישה חודשים בבשמים ובתמרוקי הנשים. שנה שלמה, שינוי שלם, ובסופו אותה המלכה ('מלכות') שקודם נקראה ושתי מתחלפת באסתר.

לצורך העניין, תארו לעצמכם לא כמה דמויות אלא דמות אחת שעוברת מהפך: משיא האגואיסטיות שאותה מסמלת ושתי לשיא האלטרואיסטיות שמסמלת אסתר. קודם המלכה חשבה רק על טובת עצמה ועתה היא רוצה לעזור ולהיטיב עם כולם. למעשה, המגילה מדגימה כאן מהו התיקון שכל אחד מאתנו צריך לעשות עם הרצון שלו לקבל הנאה ותענוג. צריכים לכוון הפוך את היחס הראשוני שהוטבע בנו למציאות, מדאגה לטובת עצמנו בלבד לדאגה לטובת כולם. זה נקרא לייפות את הרצון לקבל, את הנקבה שבנו, לעטוף אותה בציפוי נכון, בכוונה נכונה. כך הופכים מאישה מכוערת לאישה יפה.

שמה של המגילה מרמז על שלבי התיקון. קודם כל אסתר מסתירה את הרע שבה, לא רוצה להשתמש באגו שלה. היא מתחילה לתקן את עצמה, להתייפות, עד כדי כך שלבסוף היא מבינה שהיופי האמתי הוא לגרום לבני אדם להתחבר. לכן היא שולחת את מרדכי לכנס את כל היהודים, שיתחברו שלושה ימים איש לאחיו. ברור לה שרק מחיבור בין אנשים יכולה לבוא ההצלה.

שלושה ימים מסמלים מידה שלמה, צורך שלם, חיסרון שלם. כאשר היהודים ינסו להתחבר ולא יצליחו להתגבר על האגו שמפריד ביניהם, אז תיוולד בהם תפלה נכונה: תן לנו כוח להתחבר, תציל אותנו משנאת החינם שמחריבה אותנו. כשמאחוריה החיסרון הזה לתיקון שיעלה מאחיה היהודים, אסתר תרגיש הכי בטוחה בעולם לפנות אל המלך. היא יודעת שעכשיו יש אחריה לא רק סדרת תיקונים אישית אלא עם שלם שרוצה לחזור לחיים, לחזור לאהבה. זהו החיסרון המושלם, המלכה הכי יפה, והמלך לא יוכל לעמוד בפניה.

השיעור החשוב הוא שיופי של אהבה וחיבור בין בני אדם הוא היופי האמתי. הוא מכסה את כל הצורות החיצוניות של אנשים, את כל מה שטוב בהם ומה שפחות. בחיבור בינינו, אנחנו מתקנים את כל הפגמים הפרטיים. ואז מורגש היופי הנעלה מכול, יופי שנובע מיציאה של כל אחד מתוך עצמו אל הכלל. נקווה שנגיע לידי כך שבתחרות מלכת היופי יעברו לפנינו לא נשים צעירות אלא רצונות, ואנו נבחר מהם את הרצון היפה ביותר. זה שמשפיע רק טוב לכול, זה שאוהב ונותן ללא גבולות. שנזכה.

מן המקורות

"אין הנאה לבורא מכל מה שברא בעולמו, רק בהיות בניו למטה עוסקים ברזי התורה להכיר גדולתו ויופיו ומעלתו, כי בפשטי התורה ובסיפוריה ובדיניה ובמצוותיה בהיותם כפשטם אין בהם שום היכר וידיעה לידע את בוראם יתברך, אדרבה יש בהם מצוות וחוקים שאין הדעת סובלם" (כתבי האר"י, הקדמת מהרח"ו על "שער ההקדמות").

"רבי שמעון אמר, אוי לאותו אדם שאומר, כי התורה באה לספר סיפורים בפשטות... אלא שכל דברי התורה הם סודות עליונים" (ספר הזוהר, פרשת בהעלותך).

המאמר מבוסס על ראיון עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן, שיחה 533 כחלק מסדרת התוכניות "חיים חדשים".

‍